החלטה בתיק ת"א 53532-07-11

1.         בישיבת יום 12.12.13 הסכימו הצדדים להעביר את הסכסוך ביניהם לבוררות בפני הבורר עו"ד אלדד פרי. לאור הסכמה זו ניתן פסק דין והתיק נסגר.

2.         בהתאם להסכמתם, פנו הצדדים לבורר. במהלך הבוררות התגלעו בין הצדדים חילוקי דעות ביחס להיקף המחלוקות שהועברו לדיון בפני הבורר. בסופו של דבר הודיע הבורר לצדדים כי הוא לא יקיים את הבוררות, והתפטר מתפקידו.

3.         התובע הגיש לבית המשפט בקשה שכותרתה " הודעה לבית המשפט בדבר הליך הבוררות ובקשה לחידוש תובענה". התובע עתר כי בית-המשפט יורה על חידוש ההליכים בתובענה, וכי ייקבעו דיוני הוכחות אליהם יוזמנו העדים שטרם העידו, ובכלל זה העד מר פרי, שצריך להשלים את עדותו.

4.         הנתבעים התנגדו לבקשה. הם טענו כי בתיק ניתן פסק-דין מוסכם שלא הוגשה בקשה לבטלו, ואין גם כל סיבה המצדיקה את ביטולו. כן נטען כי התנהגותו של התובע בהליך הבוררות היתה חסרת תום-לב. עוד ציינו הנתבעים כי הם מסכימים להמשך הבוררות בפני הבורר מר פרי.

5.         בתגובתו לתשובת הנתבעים, טען התובע כי מאחר שהבורר התפטר, ומאחר שלא ניתן למנות בורר חליפי, הרי יש להשיב את הדיון לבית המשפט ולהמשיך בתובענה מהשלב אליה הגיע הדיון בה.

6.         יש לציין כי הצדדים שניהם מסכימים כי אין מקום בנסיבות המקרה דנן, למנות בורר חליף. לגישת שני הצדדים מונה הבורר מר פרי לאור ההיכרות שלו עם שני הצדדים ועם הנושאים נושא הסכסוך. שני הצדדים אינם מסכימים ולא היו מסכימים להעביר את הסכסוך ביניהם לבוררות בפני בורר אחר. מסקנה זו מקובלת גם עלי, והיא נובעת מאופן מינויו של הבורר במהלך הליך ההוכחות שהתקיים בפניי.

7.         עוד יש להוסיף כי לקראת ישיבת יום 1.4.14 אליה הוזמן הבורר להתייצב, הודיע הבורר לבית-המשפט  במכתב, כי הוא לא יוכל להתייצב לדיון. מעבר לכך, הודיע הבורר  כי גם אם ישכילו הצדדים להגיע להסכמה ביחס לגדר המחלוקת ביניהם, הוא לא יוכל לשמש בורר בסכסוך, בשל מצוקת זמן קשה ומשום שהוא עתיד להיעדר רבות מישראל בתקופה הקרובה.

התוצאה של האמור לעיל היא כי הבורר שמונה לא יוכל לשמש כבורר בסכסוך בין הצדדים, ולא ניתן גם למנות בורר חליף שיחליפו.

8.         השאלה היא האם במקרה כזה, בו הצדדים הסכימו להעביר את הסכסוך ביניהם לבוררות במהלך הדיון בתובענה, וכאשר הבורר התפטר מתפקידו, רשאי בית המשפט לחדש את ההליכים מהמקום בו הם נפסקו, או שמא מוטל על התובע, אם הוא מבקש לשוב ולדון בסכסוך, להגיש תביעה חדשה.

9.         לגישתו של התובע, בית המשפט רשאי לחדש את הדיון מהנקודה בה הוא נפסק, וזאת מכוח הוראת ס' 12ב' לחוק הבוררות. התובע טוען כי מסקנה זו נכונה גם מבחינה פרקטית - שכן גם אם תוגש התביעה פעם נוספת, היא תוגש בדיוק באותו אופן בו היא הוגשה מלכתחילה. התובע אף יבקש - כך הוא טוען - כי התביעה תידון בפני אותו מותב, וכי הדיון יחודש מהמקום אליו הגיע הדיון הקודם.

10.        כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אין לבית המשפט סמכות להחיות את התיק. לכן, התובע יצטרך לשוב ולהגיש את התביעה.

11.        ההליך דנן הועבר לבוררות לא מכוח ס' 5 לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: " חוק הבוררות"). סעיף זה חל מקום בו ישנו הסכם בוררות קודם בין הצדדים. הסכסוך דנן הועבר לבוררות במהלך הדיון, מכוח ס' 79ב לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 (להלן: " חוק בתי המשפט"). סעיף 79ב הנ"ל מתייחס לסיטואציה בה הסכימו הצדדים במהלך הליך משפטי להעביר את הסכסוך ביניהם לבוררות. הסעיף קובע כי :

"( א) בית המשפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו לבוררות, וכן רשאי הוא בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות.

(ב) בעלי הדין באישור בית המשפט ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו, באין רשימה כזו.

(ג) הוראות חוק הבוררות התשכ"ח - 1968 יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות".

12.        בניגוד להעברת הליך לבוררות מכוח ס' 5 לחוק הבוררות, כאשר סכסוך מועבר לבוררות מכוח ס' 79ב לחוק - התוצאה של העברה כזו אינה "עיכוב הליכים" בתיק, אלא סגירתו של התיק. כך עולה מספרה של המלומדת פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (2005) בו נאמר כי:

" משמעות מתן צו העיכוב היא שההליכים בבית המשפט מעוכבים. בניגוד למצב הנדון בס' 79ב' לחוק בתי המשפט בו מדובר ב'העברה'" (עמ' 254).

בה"ש 18 באותו עמוד, מציינת המחברת כי כאשר מדובר בהעברה " מבחינת בית המשפט יש לראות את התיק כסגור. זו גם הסיבה לכך שהאגרה מוחזרת לצדדים מייד עם העברת התיק לבוררות, ולא עם סיום הליך הבוררות".

13.        מסקנה דומה עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (רע"א 46496-11-11 עבוד נ. בני נעמה נאסר בע"מ (6.1.2012). באותו ענין קבע בית המשפט (כב' השופט אברהם) כי :